מה לפינוקיו וקולינריה?

מה לפינוקיו וקולינריה?
ב1883 הגיחה לעולם אחת מיצירות הפאר הכי מפורסמות, פרי עטו של הסופר האיטלקי קולודי.
מי מאיתנו לא הרגיש עקצוצים באפו כשפינוקיו שיקר? ומי לא התרגש כשידע ששוב הצליחו להערים על בובת העץ?
פינוקיו, שהוא ספר הילדים האיטלקי הראשון, הוצא לאור לראשונה על ידי האחים היהודים פליצ׳ה ואלסנדרו פאג׳י, והיה לסדרת סיפורים וגם לסרט והתגלגל לעוד גירסאות רבות כסדרות וסרטים.
הגרסה האחרונה שלו מ2019 היא העדינה ביותר לסיפור שבמקור הגיע ממקום מאוד קשוח. בגרסה זו רוברטו בניני מככב כסבא ג׳פטו וזו הפעם השנייה שהוא משחק בסרט ״פינוקיו״, כשב2002 הוא היה פינוקיו עצמו.
אז איך בדיוק קשור פינוקיו לקולינריה?
נקודת הזמן של כתיבת הספר היא קריטית והיסטורית גם להתפתחות הקולינרית של הסיפור.
פינוקיו, היא קלאסיקה איטלקית, וכך הגסטרונומיה לעולם תהיה חלק בלתי נפרד מן התרבות האיטלקית.
נתחיל באיזכורים הקולינרים בשמות של כמה מהדמויות בסיפור:
השם פינוקיו מגיע מהמילה פינו, עץ האורן, שפירותיו הם הפינולי-צנוברים.
מר דובדבן-מי שנתן לג׳פטו את גזע העץ ושאפו עגול ואדמדם כדובדבן.
מאנג׳אפואוקו-מנהל התאטרון בובות, ״אוכל האש״
זאת ועוד,
פינוקיו היא דמות די אגואיסטית המתחילה את מסעה מנקודה מאוד נמוכה, מתוך עוני ורעב נוראיים.
וכך הוא מתאר את רצונו לטרוף את העולם-
"Voglio girare il mondo per trovare un tozzo di pane e un bicchiere di vino"
"אני רוצה לטייל בעולם כדי למצוא פירור לחם וכוס יין".
כשרגליו ״מוכנות״ הוא מקפץ דרכו החוצה ובורח לג׳פטו המסכן שנלקח למעצר,
הוא נתקף ברעב מפלצתי ומתחיל לחפש לעצמו אוכל.
הוא מוצא ביצה שפוקעת בידיו והאפרוח מתעופף החוצה.
בהמשך, ג׳פטו חוזר הביתה עם שלושה אגסים ונותן את שלושתם לבנו פינוקיו, שגוער בו כי הוא לא יאכלם מבלי שיקולפו.
ג׳פטו מנסה ללמד אותו כי לא זורקים שום חלק מהפרי ויש לאכול הכל, אך פינוקיו ממשיך להפציר בעקשנות בג׳פטו והוא לבסוף מסכים לקלפם.
הנרטיב נותן מקום מרכזי לאוכל וחושף צרכים בסיסיים שלחלוטין משקפים את ערכי החינוך של הכותב.
הסיפור נכתב בתקופה של צנע ומחסור, שבה הרבה מערכי התרבות האיטלקית התגבשו לכדי מה שהיא היום.
בסצינה אחרת פינוקיו מפנטז על אוכל אם וכאשר ישיג הרבה מטבעות זהב,
הוא מונה מאכלים ותופינים מסורתיים כגון:
Canditi-פירות מסוכרים
torte-עוגות
Panettone-פנטונה, עוגת לחם המזוהה עם חג המולד
Mandolate-סוג של נוגט
Cialdoni alla panna- וואפל (כשל גביע גלידה) מנוקד בזרעי אניס
‎ממולא בקצפת (מופיע בתמונות)
התקופה היא של מחסור, של צנע ועוני, והאוכל משמש כסמל סטטוס לאורך הסיפור.
מאוחר יותר בסדרה/סרט, מוצא את עצמו פינוקיו עם שני הנוכלים שמשון ויובב במסעדה שבזמנו היתה סמל למטבח איכותי וטוב, אולי שמה מוכר לכם,
Osteria Gambero Rosso
שם הם אוכלים מאכלים רבים כיאה לחתול ושועל; החתול זלל דגים ברוטב עגבניות וטריפה Trippa (מכסה קיבה של הפרה-מאכל יהודי איטלקי, אם כי כאן בגרסה הלא כשרה, א-לה פארמיג׳אנה) בתוספת של חמאה וגבינה,
השועל הסתפק (בשל כאב בטן) בארנבת פשוטה, פרגיות שמנמנות, איברי פנים של עופות, חוגלות ועוד ועוד…
אמנם באותה תקופה דגים לא נחשבו למאכל אליטיסטי אך הכמויות המוגזמות והעשירות היו בהחלט סימן לגרגרנות.
בספר יש עוד דוגמאות למראה הקולינרית של איטליה באותה תקופה, אלו רק על קצה המזלג.
בסרט "פינוקיו" האחרון של בניני הפרשנות הקולינרית מעט יותר רכה, היצירה נפתחת עם ג׳פטו העני והרעב שחופר בתוך קליפות פארמיג׳אנו רג׳אנו ישנות, משם הוא הולך למסבאה/מסעדה ומנסה למכור (בהשתטות אופיינית לשחקן המחונן) את שירותיו כנגר תמורת אוכל, לבו של בעל המקום נפתח והוא נותן צלחת אוכל לג׳פטו, אך פה, האוכל הוא סמל לעוני ויש פחות דגש לפרטים ולערכים של הספר המקורי.
בהשראת פינוקיו, ורק כדי להבין במה חושקת בובת העץ, נחזור רגע לעולם הקולינרי המסורתי ונשחזר את אחת הפנטזיות הקולינריות של פינוקיו,
cialdoni alla panna
הצ׳לדוני במילוי קצפת, טעימים כשלעצמם וגם ללא הקצפת אפשר לנשנש אותם, או עם גלידה ואפילו עם תוספת מלוחה. הם נשמרים לאורך זמן בצנצנת כמו עוגיות וכנראה שזו הסיבה שהם קשורים בתקופת הצנע, כשכלום לא נזרק ויש לשמר אוכל לפרק זמן ארוך.
תוספת קטנה לפוסט:
האומנות היא עוד ערך חשוב ביצירה, ג׳פטו לוקח גזע עץ ונופח בו חיים, זו מטאפורה מצויינת לעולם האומנות,
בימים אלו מתקיימת תערוכה ברומא עד ה 26.7 של ג׳ים דין בה מעל ל 60 יצירות מאוספים שונים וכולן פרשנות לעולמו של פינוקיו.
חיים מתוך יצירה-יצירה מתוך חיים!

 

אטרקציות

הופעות באיטליה 2024

רשימת ההופעות הבינלאומיות באיטליה 2024, כשמתכננים לטוס לחו״ל כדאי לדעת מהם הארועים המיוחדים שעשויים להיות בימי השהות שלכם בעיר, אז קיבצנו לכם כמה מההופעות הטובות ביותר באיטליה.

קרא עוד »